אני הכי גבוה בזריחות🌶️ 🌶️ 🌶️

אני הולך לישון עם הסלע ככרית ועם השמיים מלאי הכוכבים כשמיכה, וקם עם אור ראשון, כדי להיות הכי גבוה בזריחה. זה מחזה שעולה על כל שאר המתרחש, והצל, הצל הכי ארוך שיהיה לי במהלך היום, לפחות עד השקיעה.
מפרץ הזהב מקיף אותי, משמאלי רצועת חול של השפיץ של השפיץ, ומימיני שרשרת הרים מלאי מינרלים ויסודות, המפזרים את האנרגיה שלהם במפרץ. האנשים חביבים יותר, שיתופיים יותר, ונראה שאווירת המפרץ קסומה וגובלת בהרים. האווירה הקסומה היא אני, אבל פה, פה אני הוא שבוחר לראות אותה. לא צריך להיות חד הבחנה, רק להיפטר מכל ה־Sandflies.
כל גופי, בגובהו הממוצע, נמתח כעת על כל רצועת החוף, ועוד בשפל. נראה שבכל צעד אני יכול לטפס על בניין בן שתי קומות. במתיחת יד אני יכול להשלים את החסר לארוחת הבוקר, מחנות הכולבו הסמוכה. השמש עולה, חוזרת להיות מסנוורת, חמה ומפצה על הקור ששרר לפני הגעתה. ועם סיבוב הכדור, חוזר הצל שלי להיות ממוצע, ובאמת חשבתי שהפעם יישאר ארוך כל כך. לצל יש אינטליגנציה רגשית מפותחת. הוא מודע לאגו שלו ושל אחרים, לשפת גוף ולתגובות. הניתוח החברתי שלו עוזר לשפר דפוסי התנהגות, ומוביל להבנה טובה יותר איך להיות צל חברתי יותר בעולם, אם רק יבחר. הצל לומד שהוא אוהב לרַצות אנשים, אבל לא בטוח אם זה בשבילם או בשבילו – כנראה, זהו שילוב של השניים. כל אותן שיחות עם שאר הצללים מלאות בשיתוף, בגאווה במסלול צלך ובהשוואה. כמה האגו ממלא חלק בכל אלו? הצל של השקיעה טוען שבחלק ניכר. שיפוטיות על בסיס הצלחה כלכלית, ילדים, חומריות, בית גדול, מערכת יחסים מוצלחת – אותה שיפוטיות מושלכת גם על עצמנו, על ידנו – הרצון לשתף בהצלחה והימנעות משיתוף הכישלון. רבים כאלה יגיעו, וכלל לא יהיו לכישלון, אלא לשיעור מלמד.
הצל של הזריחה מגיב:
"אובר ניתוח ההתנהגות הזה לעתים לוקח מההתנהגות האמתית, זאת שיוצאת בלי פילטרים, מלאת כנות ופתיחות, שנענים באותו הפן."
הצל של אמצע היום:
"אני יודע שאף אחד לא רואה אותי, אבל אני פה, פה ומתבונן. מנקודת המבט הקצרצרה והשטוחה שלי, אני מאמין שצריך להגיע לאותו בסיס נכון, ולהכווין את עצמנו על פי כל מה שעברנו ולמדנו. להמשיך במסע ההתפתחות, ולזכור שגם אם בזריחה אנחנו הכי גבוהים, כך גם אחרים בשקיעה, חלקנו לא נראים לעין באמצע היום, ואילו בלילה – בלילה כולם פתאום שווים, הצל נעלם..."